דילוג לתוכן הראשי

חופש ואחריות הם שני צדדים לאותה מטבע

 מידת החופש שיש לנו בחיים , בין אם זה חופש מנטלי לבין אם זה חופש כלכלי ,או חופש לחיות את החיים כפי שהיינו  רוצים קשורה קשר ישיר ולמעשה היא   הצד הנגדי של אחריות. 

ככל שאנחנו  לוקחים פחות אחריות על החיים שלנו ועל החלומות שלנו , ככה מידת החופש שלנו  מצטמצטמת וכוכבלת אותנו להרגלי תלות וקורבנות. 
 

כל מה שיש לכל אחד מאיתנו בחייו כאן ועכשיו , כל דבר בכל תחום בחיים מראה לנו במידה מדוייקת את מידת האחריות שאנחנו לוקחים, כל שניקח אחריות מלאה יותר על החיים שלנו , מערכות היחסים שלנו , העבודה והחלומות שלנו ככה מידת החופש שלנו תגדל. 

אי לקיחת אחריות על החלומות שלנו ועל החיים שאותם אנחנו רוצים לייצור , מביאה איתה קורבנות , תלות  והאשמה בלתי פוסקת של כל מי שנמצא בסביבתנו. 

© Lila Benharush


חופש נתפס ושלא בצדק כאי לקיחת אחריות מוחלטת , לחיים והחלטות שאינם מתחשבות בתוצאות. בחיים כמו בחיים , תמיד ישתקפו מולנו אנשים שגם הם חיים " באשליית חופש ",אנשים שאינם יציבים שנעלמים שמבטיחים ולא מקיימים ושהמילים שלהם והמעשים שלהם אינם מיושרים בקו אחד. 


את " אשליית החופש " כולנו מכירים וכולנו חווים , היא מתבטאת בעיקר בהתנהגות של בריחה וחוסר התמודדות , בכל פעם שצץ אתגר כזה או אחר, או סיטואציה מעמתת שמחייבת אותנו לקחת אחריות , פשוט קמים והולכים למקום אחר ...בעבר השתמשתי רבות באסטרטגיה הזו , בעיקר כי היא נוחה והיא משרתת ומנפחת את האגו, זה הכי קל  להסתכל החוצה אל העולם , להאשים ולקרבן את עצמנו " אף אחד לא מבין " , " אני צודק , העולם טועה " ועוד שלל  סיפורים ותירוצים שמונעים מאיתנו חופש אמיתי. 

" אשליית החופש " נראית קסומה לאנשים שמתבוננים מבחוץ , אלו האנשים שכל הזמן זזים ממקום למקום , שאינם מסוגלים להתמיד בקשרי חברות , משפחה או כל דבר שדורש מהם איזשהי התחייבות הדדית, אלו האנשים אשר פותרים את בעיותיהם בשינוי מקום, סביבה וחברה באופן תדיר ולנצח נשארים עם רגל על הגדר , רגל פה , רגל שם יושבים וצופים וכשהגדר מתחילה להיות קצת לא נוחה ומתחילים להתנדנד מצד לצד , קופצים ומחפשים גדר חדשה בתקווה אין סופית שהפעם הגדר תיתן להם ישיבה נוחה ובטוחה לאורך זמן ולעולם  לא מצמיחים שורשים ועוגנים בחיים.

אשליית החופש מאופיינת באי יכולת להחליט החלטות אמיתיות כאלו שלוקחות בחשבון את מכלול השיקולים ולא רק את אי הנוחות הזמנית שנוצרה באותו רגע נתון והאשלייה הזו גורמת בדרך כלל בסופו של דבר להסתפק במה שיש ולתת לחיים להחליט בשבילהם ...ואחר כך כועסים ומתרגזים ושוב זזים , שוב נודדים. 

כן זה מבלבל, אשליית החופש מאוד דומה לחופש אמיתי , רק שההבדל בינהם שאשליית החופש מייצרת בסופו של דבר , בריחה בלתי פוסקת מכל סיטואציה מעמתת מכל התמודדות ומכל אתגר והבריחה הזו עם כל הקסם האשלייתי שהיא מספקת בתחילת הדרך פעמים רבות יוצרת בדידות , תלישות ואי שייכות אמיתית. 

חופש אמיתי מייצר מחוייבות לעצמך לסביבה, לקיחת אחריות ואת היכולת לגדול , לצמוח ולהתפתח כמו בטבע גם עצים בכדי לצמוח למעלה ולהתפתח זקוקים למסגרת וזקוקים לכריתת ענפים אשר מכלים את האנרגיה בצמיחה למעלה, ככה גם אנחנו. 

אחריות יוצרת מסגרת שבתוכה אפשר למצוא את החופש הפנימי האמיתי , אי לקיחת אחריות לוקחת אותנו לחיים חסרי מסגרת , חסרי צמיחה אמיתית אלא התרחבות חסרת כיוון , בזבוז אנרגיה וכאוס.

חופש אמיתי כרוך באחריות! מידת החופש בחיים מתכווצת ומתרחבת בהתאמה מלאה למידת האחרייות שאנחנו  מוכנים לקחת...אולי זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מפחדים מחופש אמיתי ופנימי. 

חופש אמיתי לא קשור למקום או זמן , חופש אמיתי הוא משהו פנימי שהיינו בלתי תלוי בסביבה שלך, לעיתים האנשים שנראים לנו הכי חופשיים שרק אפשר חיים בתוך כלא של מחשבות, אמנות והרבה פחד. 

© Lila Benharush


לפני שלוש שנים ראיתי סרט שנשלחתי לסקר מטעם וואלה " אחים לדהרמה "    מדובר בסרט תיעודי , אשר עוקב אחרי אסירים בכלא בארה"ב שנכנסו לתוכנית ויפסנה בכלא. 

האסירים אשר מתוארי בסרט , יושבים מאסרי עולם וחלקם נידונים למוות כלומר חופש פיזי ולצאת מהכלא הוא לא אפשרות בשבילם לפחות לא בגלגול הנוכחי,  היה מדהים לראות את תהליך לקיחת האחריות ואת החופש המנטלי והפנימי האדיר שהם השיגו בעודם יושבים באחד מבתי הכלא הקשים והשמורים ביותר בארה"ב.

בסוף הסרט שוחחתי עם הרבה אנשים ששיתפו איתי התחושה שהדמויות שהופיעו על המרקע בסיומו של תהליך , חיו חיים עם הרבה יותר חופש פנימי מרובנו. 

אי אפשר להגיע לחופש פנימי ללא לקיחת אחריות מלאה על התוצאות שיצרנו באי לקיחת אחריות בחיים , זהו אחד  הצעדים הקריטיים להתבונן  על כל מה שיש או אין לנו בחיים , על החלומות שלנו על אורח החיים שיצרנו ולקחת אחריות מלאה על התוצאות , בלי להתחמק , בלי לברוח. 

שלוקחים אחריות מלאה על המעשים ועל התוצאות שלנו, אין צורך  יותר לברוח , אין צורך  בכל כך הרבה שינויים וחיפושים , מימלא לעולם לא נוכל לברוח מעצמנו ...ככה שאי לקיחת אחריות על עצמנו ועל החיים שלנו לא פותרת אותנו מלהתעורר בכל בוקר , בכל מקום על פני הגלובס עם עצמנו ועם הפחד  והלחץ של אי לקיחת אחריות ובריחה.

אפשר ללכת על בריחה קיצונית ולהתמכר לסמים, אלכוהול , הימורים ואז מידת הסבל , השנאה העצמית והשיפוט רק עולים ואין כלא יותר גדול מהתמכרות לא משנה למה ...כן גם התמכרות לעבודה היא כלא , אמנם כלא נוצץ שיכול להכיל תארים יפים ומנומסים אך עדיין כלא. 

שלוקחים אחריות בחיים , אנחנו פשוט מאפשרים לעצמנו את החופש להיות , להיות מי שאנחנו באמת, לומר את מה שאנחנו מרגישים, לחלוק את המתנות שלנו ללא חשש , לחיות את החלומות שלנו ולהצמיח  חופש פנימי אמיתי שאינו תלוי בסביבה או באנשים אחרים. 

חופש אמיתי , פנימי מחשבתי ופיזי יכול להבנות רק מתוך בניית גבולות והתחייבות עמוקה לכל דבר אשר בו  אנחנו עסוקים בחיים, בלתי אפשרי לבקש חופש פנימי , לחיות בחופש מנטלי ופיזי מבלי לקחת אחריות מלאה על המעשים והתוצאות שלנו בחיים. 

הפחד מהתחייבות עמוקה מהלך על רובנו אימה ולא זה לא בגלל ההתחייבות או הכבלים הפיזים שמביאה איתה מערכת יחסים, פרוייקט כזה או אחר או כל דבר אחר בחיים , אלא הפחד הבלתי מוסבר שיש לכולנו במידה כזו או אחרת מחופש פנימי אמיתי. 



לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

תגובות

  1. פוסט מרתק ומעורר מחשבה. פעם הייתי בדיוק אותו אדם שבורח ולא מקבל החלטות ואחריות על חייו. לשמחתי בגרתי והשתניתי אך אני מוכרחה להודות שלא קל להיות אדם אחראי. לעיתים אתה באמת מתבלבל לרגע וחושב שהחופש הוא לזרוק הכול לכל הרוחות. חיפשתי את הסרט שהזכרת באתרים של סרטים לצפייה ישירה ובאוזן השלישית אך לא מצאתי, לצערי.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי דורה , תודה ושמחה שאהבת בנוגע לאחים לדהרמה הסרט.
      הנה האתר של הסרט , ניתן להזמין אותו מארה"ב.
      http://www.dhammabrothers.com/index.htm

      מחק

הוסף רשומת תגובה

תודה על תגובתך :-)

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פסטיבל פשוט 10-12.10.13 החופש לחיות ...

  פסטיבל פשוט -החופש לחיות סופ"ש 10 - 12 באוקטובר  להיות פשוטים יכול להיות פשוט וגם יכול להיות מסובך. כל הבגדים שאנו עוטים על עצמינו ומגדירים איתם את זהותנו, כל המטען החברתי והטאבויים שקשורים לגוף החשוף... פסטיבל פשוט ב"אשרם במדבר" נותן לכם את ההזדמנות להיות בסביבה שמאפשרת לכם להשיל את הבגדים בזמנכם החופשי, ולהתבונן על עצמכם ועל אחרים בצורה אחרת.     החופש לחיות, זה המוטו שלנו לפסטיבל הקרוב. דרך תנועה וריקוד, סדנאות אמנות עם הגוף, הרצאות, תרפיה בערום, המסיבות השמחות, ציורי הגוף ועוד ועוד שלל הפתעות מובטח לכם סופ"ש של חופש טוטאלי לעוף על החיים בפשטות מלאה. בפשוט העירום הוא ז

חסכו אלפי שקלים ונהלו את היח"צ והשיווק של העסק שלכם ביעלות וקלות

לפני 10 שנים שהתחלתי לעבוד כעצמאית חוויתי תסכול רב היות וכל עצמאי הוא גם מנהל העסק ,משווק , פרסומאי ,יח"צן מנהל חשבונות ועוד... וכל זה בתקציבים קטנים הרגשתי שאני בחוסר פוקוס שלמעשה אני בכלל לא עסוקה בלעשות יחסי ציבור ללקוחות , רב זמני מתבזבז בללמוד איך להחליף את שלל הכובעים האלו ועדיין לעשות את כולם טוב .   ובכלל  מה יותר חשוב ? שיווק? יחסי ציבור ? מיתוג? מתוך הכאוס הזה וחוסר המיקוד שנוצרמתוך חוסר הפוקוס הזה התחלתי לחפש פתרונות שיהיו גם זולים ואפקטיביים ויביאו איתם לקוחות חדשים ושגרת עבודה קבועה. להפתעתי ככל שחקרתי את הנושא יותר מצאתי עשרות פתרונות ודרכים בכדי לקדם את העסק שלי.   הסוד טמון דווקא בפעולות מאוד קטנות ושגרתיות שכל אחד יכול לעשות והתמדה. תוך חודש וחצי -חודשיים של פעילות עקבית עם מספר כלים פשוטים הצלחתי להעלות את מספר המבקריםבאתרים שלי , הטלפונים החלו לזרום באופן רציף והשגתי לעצמי ראיונות טלווזיה ועיתונות.  נוצר לי פנאי יותר לעבוד ולהעביר את הידע שלי הלאה ופחות לשבור את הראש

איך משיגים כתבה עיתונאית על העסק שלך ?

  איך השגת את הכתבה בעיתון ? " שאלה אותי חברה בתמיהה אה עניתי לה ..התקשרתי " "סתם ככה התקשרת וביקשת שיכתבו עלייך ?" המשיכה לחקור האמת שכן ... לפני כשלוש שנים בערך נעשתה כתבה על אחת מסדנאות נשים שאז העברתי ציור אינטימי , גם כתבה וגם ראיון בטלוויזיה הגיעו בעקבות אותה שליחה של ההודעה לעיתונות. משום מה שאני עושה יח"צ לאירועים גדולים אף אחד לא שואל אותי איך זה שכתבו בעיתון על פסטיבל כזה או אחר , או כי לאירועים של אלפים זה נראה הגיוני יותר שתהיה חשיפה , או כוח, רב האנשים מניחים שבכדי להופיע באיזו אייטם מעניין בעיתון נדרש תשלום כספי כזה או אחר. שתי ההנחות האלו צרובות חזק כאמונות מוחלטות אצלך רבים מהעסקים הקטנים שאיתם אני עובדת , כאלו לא קיימת לגיטימציה לפרסום כתבה על עסק קטן כזה או אחר , ואם יש פתח בוודאי זה בתשלום.. מדהים אותי איך אנשים שכל כך בקיעים בנבכי הפרסום בפייסבוק, עם ידע עצום בשיווק ומספר לא מועט של סדנאות שיווק נמצאים אצלם ברזומה לא רק שאינם עושים יחסי ציבור לעצמם או לעסק שלהם , בכלל לא מבינים איך עובד העולם הזה . תמיד שאני אומרת לאנשים התקשרו והציעו