דילוג לתוכן הראשי

מוות כתזכורת לחיים








אם יש דבר אחד שהוא וודאי , זה המוות מרגע הלידה  השעון מתחיל לתקתק ייתכן ותחייה חיים ארוכים יתכן  ותחייה חיים קצרים , יכול להיות שיהיו מלאים באושר ויכול להיות שיהיו מלאים בצער וכאב  , באיזו דרך שלא  תבחר , הסוף יהיה אותו הדבר.

עשיר , עני , חולה בריא  יש דבר אחד שהוא משותף לכולנו  כולנו נמות , נלך אל הלא ידוע ...אז למה שאנחנו נתקלים במוות אנחנו כל כך מזועזעים , כל כך חרדים ? ככל שאנחנו לא מקבלים את עובדת קיומו של המוות  כחלק מהחיים , אנחנו לא מסוגלים  לחיות את החיים במלוא יופיים והדרם. 

אתמול בערב קיבלתי תזכורת נוספת  לעובדת היותנו כל כך אירעיים וכל כך זמניים ...הסיבה לא משנה אף פעם את התוצאה  , זה היה סרטן אלים ונדיר שהשבית ב6 ימים את בת דודתי  היקרה .

במשך 6 ימים  כל טלפון שצילצל  חיכנו לבשורה , כל בני הדודים, האחים  והשבט הגדול  שלנו  ישבו בבית חולים עם ידיעה ברורה שזה הסוף ...שנייה של תקווה לא ניתנה בבית החולים  אפילו הרופאים עברנו לידנו  ומדי פעם הזכירו לנו  שזה עניין של שעות , הגוף הפיזי קרס והסרטן אכל כמפלצת טורפת כל שעה עוד חלק בגופה. 

ביקשו ממני לא להכנס לחדר בו היא שכבה לי היה חשוב , להניח יד ולאחל לה מעבר קל ונעים  לשלב אחר , נתקלתי כבר לא מעט בסרטן בחיי , חלק ניצחו אותו  , חלק התמוססו  לעולם הבא ,כזה  אכזרי מהיר וחד משמעי ללא כל סיכוי לתקווה  עוד לא פגשתי. 

בגיל צעיר מאוד כבר נפגשתי עם המוות , לפעמים פחדתי ממנו הדחקתי אותו ולעיתים דווקא השתמשתי ב"תזכורות האלו " כמורה לחיים ...הידיעה הברורה שכל רגע החיים יכולים  להגמר תמיד מכניסה לפרופורציות...

 הידיעה הזו  גם דחפה אותי הרבה פעמים לקחת סיכונים, להלך על  הקצוות , להיות טוטאלית. 

ועדיין , כולנו חיים באיזו הכחשה מטורפת מתכננים חיים שלמים , עסוקים בהתלבטויות נצחיות, נמנעים מהתנסויות כאלו ואחרות וחיים בעבר ובעתיד הרבה יותר מאשר בהווה מבלי לדעת האם יהיה לנו עתיד או מה יביא איתו הרגע הבא . 

הפחד מהמוות על פי אושו  הוא בבסיסו הפחד מהלא נודע , הפחד מהמוות ומהלא נודע הוא  גם בבסיסו הפחד מהחיים , כי כל החיים הם תעלומה אחת גדולה ולא נודעת ...כך שככל שהפחד שלנו מהמות יותר גדול ככה הפחד שלנו מלחיות את החיים בכאן ועכשיו בטוטאליות גדול וכשאנחנו מפחדים למות ומפחדים לחיות אנחנו מפסידים את כל הדרך את כל המסע. 

 המוות מגדיר את החיים וההפך אז למה אנחנו מתכחשים לו? אולי אנחנו מפחדים ? אולי כי בעידן הידע אנחנו חייבים לכל דבר הסברים הגיוניים, אולי ואולי כי הדממה של המוות רגע אחד לפני שהכול מסתיים ולפני משהו חדש נכנס יוצרת ואקום ריק שקצת קשה לנו להכיל.

מדיטציה מלמדת מוות , אולי זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מפחדים ממנה לא רוצים להרגיש ...אהבה עמוקה מלמדת מוות כיוון שהיא מחייבת את מותו של האגו , של האני הנפרד. 

מוות וחיים שלובים אחד בשני , בלתי ניתנים להפרדה ובכדי לחיות את החיים בשמחה בחגיגה , באהבה באותנטיות , חייבים להיישיר מבט למוות בעיניים ולקבל אותו באותה אהבה והשלמה כמו שאנחנו מקבלים את החיים.

המוות הוא קפיצה קוונטית מגוף אחד, מצורה אחת לצורה אחרת, אבל עבורך אין זה סוף. מעולם לא נולדת ולעולם לא תמות".אושו

מוקדש ללימור בת דודתי היקרה, שסיימה  את תפקידה בעולם הפיזי היום 31.7.12

ויצאה למסע בצדו השני של החיים



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רזי האהבה - סופשבוע רומנטי לזוגות בלבד

  כיצד נלבה את אש האהבה עם בן/בת הזוג, שותפנו האינטימי? באיזה אופן מאפשר נתיב המין המקודש להעצים את חווית הזוגיות? מהו סודה של הטנטרה בחיבור בין האקסטזה המינית, רוחניות ואהבה? העמקת הזוגיות בנתיבי המסורת העתיקה לעיתים נדמה ששיגרת החיים בזוגיות, שוחקת את יכולתנו הטבעית לעשות ולהיות אהבה בצורתה האקסטטית הטהורה. רבים מתפשרים ונכנעים למצב מחוסר ידע וחשש מקשיים וכישלון. הטכניקות הטנטריות העתיקות נותנות לנו כלים חדשים בעזרתם נהפוך את החיפוש אחר אהבה, הרמוניה ומיפגש אמיתי, לחוויה משותפת מלאת תשוקה, שמחה וחיים. בסדנא בת שלושה ימים, נטעם, נתבונן וניגע בחושניות, בלב ובמה שביניהם תוך שימוש במדיטציות ובטכניקות טנטריות ככלים להעצמת המודעות העצמית ולפריצת הגבולות של עצמנו. בין השאר, נלמד ונחווה את סודה של הדרך הטנטרית להתמיר אנרגיה מינית ונתנסה בטכניקות שונות מבית אושו להסרת מחסומים וניפוץ תבניות המושרשות בנו מילדות. נתנסה גם בטנטרה-יוגה, טיפולים של מסאג' איורוודי וטיבטי, פתיחת צ'אקרות, העלאת אנרגיית הקונדליני ועוד. דרך חקירה אישית ותירגול זוגי, נגלה רבדים חדשים למיניות, נלמד כיצד להרחיב את

פסטיבל לילות אהבה 25-27.9.2014 חוזרים אל הלב במדבר

אשרם במדבר מזמין אתכם לפסטיבל שכולו עדינות, אינטימיות, רוך ואהבה. כן אהובים, קראתם נכון! החלטנו לחזור ולחגוג את אחד הפסטיבלים המרגשים ביותר שנחגגים כאן! שלושה ימים של מדיטציה וסדנאות המכוונות אל הלב ומאפשרות את החיבור עם עצמי, עם האחר ואת החיבור בין הגבר לאישה- חיבור המבוסס על לב ואהבה, תחת שמיים זרועי כוכבים ובאווירה ביתית ומשפחתית. השנה יהיה הפסטיבל בסימן “בחזרה אל הלב”. האיבר הראשון שנוצר בנו כאשר אנחנו מתחילים את מסע החיים. כן, מדובר פה על הלב הפיזי שלנו, על הלב הרגשי שלנו ועל הלב האנרגטי שלנו כולם כאחד. הגיע הזמן להתחבר שוב אל הלב, לשמוע את הקול הפועם בנו ומכוון אותנו תמיד אל הדרך הנכונה. בחזרה אל הלב אומר להתחבר שוב אל הרגש. אל החמלה. לסלוח לעצמינו ולאחרים. לחזור בשנית אל המקום המוכר לנו מילדותינו ולחוות את חווית החיים מהמקום הרגשי, האוהב, הספונטני ונטול העכבות. הצטרפו אלינו למסע בו נחגוג ביחד את פתיחת השנה החדשה מתוך הלב ועם הלב. נתרגל אהבה :עצמית, הדדית ואוניברסאלית בשלל סדנאות שכולן מעוצבות לפתיחת הלב, יחד כקבוצה, באינטימיות זוגית או לבד. שקיעה מדב

חסכו אלפי שקלים ונהלו את היח"צ והשיווק של העסק שלכם ביעלות וקלות

לפני 10 שנים שהתחלתי לעבוד כעצמאית חוויתי תסכול רב היות וכל עצמאי הוא גם מנהל העסק ,משווק , פרסומאי ,יח"צן מנהל חשבונות ועוד... וכל זה בתקציבים קטנים הרגשתי שאני בחוסר פוקוס שלמעשה אני בכלל לא עסוקה בלעשות יחסי ציבור ללקוחות , רב זמני מתבזבז בללמוד איך להחליף את שלל הכובעים האלו ועדיין לעשות את כולם טוב .   ובכלל  מה יותר חשוב ? שיווק? יחסי ציבור ? מיתוג? מתוך הכאוס הזה וחוסר המיקוד שנוצרמתוך חוסר הפוקוס הזה התחלתי לחפש פתרונות שיהיו גם זולים ואפקטיביים ויביאו איתם לקוחות חדשים ושגרת עבודה קבועה. להפתעתי ככל שחקרתי את הנושא יותר מצאתי עשרות פתרונות ודרכים בכדי לקדם את העסק שלי.   הסוד טמון דווקא בפעולות מאוד קטנות ושגרתיות שכל אחד יכול לעשות והתמדה. תוך חודש וחצי -חודשיים של פעילות עקבית עם מספר כלים פשוטים הצלחתי להעלות את מספר המבקריםבאתרים שלי , הטלפונים החלו לזרום באופן רציף והשגתי לעצמי ראיונות טלווזיה ועיתונות.  נוצר לי פנאי יותר לעבוד ולהעביר את הידע שלי הלאה ופחות לשבור את הראש