אשליית האגו והפער בין החיצוני לפנימי

עולם האשליות חי בתוכנו והאגו שלנו הוא אחד מידידיו הטובים ומי זה האגו בכלל? האגו שלנו הוא בעצם ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,  על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית מעטפת של אישיות חיצונית ומזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו המזויפת אנחנו לובשים על גופנו כמעט תמיד לעיתים אותה מסיכה שאנחנו מתהדרים בה משכנעת אותנו שזה מי שאנחנו באמת שזה אנחנו .

כל אחד מאיתנו מסתובב עם המעטפת שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה למה הוא מסתובב עם המעטפת או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו והליבה החיצונית הן  לא תמיד דומות, ודבר ראשון רואים את האשליה את אותה אישיות מזויפת ומאחוריה נמצאת האמת הפנימית של כל אדם שרק הוא עם עצמו יודע אותה .

בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם.

ומה עושים שאנחנו רוצים שהתדמית המזויפת שלנו תשמר בכל מחיר ?

 

 ©Lila  Benharush 

כאשר אנחנו נתקלים בחיי היום – יום בסתירה בין עולמנו הפנימי ורצון אמת לבין האישיות המזויפת

החיצונית שנוח לנו להציג , אנחנו יוצרים מניפולציות או מתחילים לספר סיפורים ... ויש לכל אחד מאיתנו סיפורים מאוד יפים ומגוונים שכולם יחד מתגייסים יחד עם המיינד והאגו לשמור על הליבה הפנימית  ושכל אלו מטרתם היא לא לומר את האמת הפשוטה הבסיסית שלכם, כי אולי היא תהיה מוזרה , כי היא לא מקובלת או כי פעם חשבתם אחרת? כי אולי ישפטו אתכם על זה ...

אז מה , יכול להיות שכולנו שקרנים פתולוגים?

כנראה שלא , אנחנו פשוט לא מודעים למציאות הפנימית שלנו אלא מושפעים יותר ממציאות החיצונית , ככל שהתדמית המזויפת אותו אגו מחזיק שטח יותר גדול בחיינו ככה אנחנו נשלטים יותר וחיים למעשה

ב"אחד בפה אחד בלב " בפה אומרים לא וברגליים אומרים כן , קצת מבלבל לא?

מודעות ואגו הינם שני הפכים , הם לא יכולים להתקיים באותו אדם , איך תדעו אם האגו שולט בכם ?

בלבול , אי אמירת אמת , שקרים, זלזול בזולת , ניצול , חוסר קבלת דעה או דרך חיים שונה משלכם ,

  כל אלו סימנים לזה שהאגו שולט בכם ולא האמת , ולמי בסופו של דבר כל אלו יוצרות תסכול לאדם שכביכול "שולט " שהמנטרה שמובילה אותו היא "אני "

כלפי חוץ ,כלפי פנים ברב הפעמים הסיפור שונה לחלוטין, בפנים מתחוללת מלחמה אמיתית של ההוויה האמיתית שלנו עם האגו ואז מי מנהל אתכם הראש או המציאות? בשלב מסוים אם המלחמה הזו  מתקיימת שנים וצוברת תאוצה בתוככם אתם כבר מתחילים להאמין לסיפורים שאתם מספרים לעצמכם ואז כשמישהו או משהו מאיימים על הסיפור שלכם או חושף אמת מסוימת הפחד מחלחל כמו רעל...

ומה היא אותה הוויה פנימית שלנו ? היא לא אמורה או צריכה להוכיח לאף אחד שהיא יותר טובה או שונה מהאחר , כולנו בסופו של דבר כולנו  "רקמה אנושית אחת חיה " היא חיה בשלום עם עצמה ולכן אין לה בעיה לקבל את מי שממולה .

מי שנותן לאגו ולמיינד לנהל אותו , בטוח שהחיים שלו בשליטתו אך למעשה הוא רק עבד לנסיבות החיצוניות ומילא פוגע באחרים בכדי להרגיש טוב עם עצמו אלא בעיקר בוגד בנשמתו. 

בכל פעם שהוא מחליש  אדם אחר אם באמירה ואם במעשים הוא מחליש עוד יותר את עצמו ונהיה הגנתי יותר בבועת האגו הפרטית שלו  ונוצרת לו האשליה כביכול שהוא "החזק" , "צודק " או מנצח.

כאשר אדם עסוק  בשמירת התדמית החיצונית שלו , הדעות שלו  , הוא תמיד בהתגוננות מהעולם וחיים בתחושה ש"כל העולם נגדכם " והמיינד יוצר באופן קבוע סדרה של פעולות שיוכיחו לכם שהעולם נגדכם שלא ניתן לסמוך על אף אחד ומפריד את עצמו מהחיים והאנרגיה מתכלה על שמירת האשליה החיצונית ומתרחקת מההוויה הפנימית.

קנאות דתית לדוגמא היא  דוגמא מעולה לאגו ו האשליות שהוא יוצר , יש "אנחנו" יש "הם" ואנחנו צודקים והם טועים! אדם שהוא בעל אמונה אמיתית אינו צריך להגן על דרך החיים שלו בצורה כל כך קיצונית נהפוך הוא , הוא חי בקבלה ובהשלמה מאוד גדולה עם דרכו בלי צורך להצדיק אותה , לנגח באחרים או להשתמש בכוחניות בכדי להוכיח צדקתו, מכיוון שזה בכלל לא חשוב אם האחר מקבל את אמונתך או לא היא שלך ואם היא חזקה שום דבר לא ינתץ אותה.  

שאדם מחליט להקשיב "לקולות הפנימיים שלו" יותר מאשר לקולות החיצוניים אז אדם מתחיל לחיות כיוצר חייו שלוקח אחריות על המעשים ועל המיילים שלו, כל התנסות טובה או רעה באה כתוצאה מסדרת פעולות שעשינו , תמיד יש תוצאה השאלה אם אתם בוחרים? או מגיבים והחיים בוחרים בשביליכם?

והאם אתם לוקחים אחריות מלאה על הטוב ועל הרע שיצרתם בחייכם? או האם אתם מאשימים את העולם בכאבים שלכם?

לכן מודעות היא האויב של האגו והאגו יחד עם המיינד מצייר לנו אשליות אינספור בכדי לא לראות את המציאות כפי שהיא , לעיתים אדם נמצא במילים אך לא במעשים ואם הוא נמצא רק במילים לאורך זמן כנראה שהאגו והאשליה שולטים בו ולא מציאות , עשייה ויצירה מכוונת ואפקטיבית  כי אלו יוצרים חיים.

אדם בעל מודעות הוא בעל בחירה אמיתית , הוא יכיל למעט זמן מידע  ויחשוב מה יהיו התוצאות

בכדי להיות מודע בחיים ולבטל את האשליות שנוצרות מהאגו כל מה שנדרש ,להביט על השטח ולראות את התוצאות... ותוצאות אפשר למדוד רק במעשים לא ברעיונות ולא במילים.

לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | פרסום  בניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

Follow @LILAPRP